Derej Hashem
R. Moshe Jaim Luzzatto
TRADUCIDO AL CASTELLANO POR EL RABBI ISAAC FADDA
טנרטניאל סנכוהו קתעוה www.hebrewb ooks. org
ט״סשת םייח י״ע
Edicion de
iltlirvr
Jerusalem
2003
ר פ ס
' ח :
סע
םירקעה רמאמ
ל״צז וטאעול םייח ונברמ
תידרפסה הפזעל םוגרת םע
• ־ T : ־ T ־ ־ : ־ ־
ט״ם הדפ קחעי ברה תאמ
תאצוה /׳/־
ג״סשתה םילועודי
E l CAMINO D E DIOS
Derej Hashem
A
,תותד ינינעל ד ר ש מ ה עויםב ר ו א ל אצוי תובישיל ה ק ל ח מ ה ,הרות תודסומו םינוגרא ף ג א
תאצוה inscicuce
o f ayuiuscRiPcs And ponced rvovks SIKI -
W • ׳ ,ומוסדו
,to60
ד.מ972-2-6264317 :סקפ 02-6280735 :לט
רואל אצי הז רפס
םיבידנה לכ תחלצהלו הכרבל ונתבישי יכמות םידבכנה
״הרות ילמע״ו ״םינשוש רתכ״
ןוצר יהי
םימייקמש הקדצה תוצמ תוכזש ןגמה ףלא םהיתוחפשמ ינב לכ לעו םהילע
ךרבתהל דומעת רבחמה ונבר תוכזו
.ןמא בסימד ילימ לכב
Han sido necesarios miles de anos para que el hombre pueda desarrollar sus capacidades intelectuales como las conocemos hoy.
Nunca como en la actualidad ha estado tan cerca de alcanzar sus mas caras esperanzas. Los adelantos cientificos y tecnicos le permiten concebir 10 que no hace mucho pertenecia al mundo de la ciencia ficcion.
Y sin embargo, permanece extasiado y distante ante los ministerios de la creacion, los cuales continiian cerrados como un gran enigma que 10 desafia y le demuestra que aiin esta muy lejos del verdadero saber.
Podemos corroborar como se materializa la vision profetica de N.S. sobre el ver de la Meguilat Rut que recita ' T fue en los dias que juzgaban los jueces que hubo hambre en la tierra... " (Rut 1,1).
Diez hambrunas terribles decretaron de los cielos que sufrira la tierra... El primer hambre en los dias Adam. El segundo los dias de Lemej. El tercero en los dias de Abraham. El cuarto en los dias de Itzjak. El quinto en los dias de Yaacob. El sexto en los dias de Boaz... El septimo en los dias del Rey David. El octavo en los del profeta Eliahu. El noveno en los dias de Elisha en Shomron.
El decimo hambre sera en un futuro, y no hambre de comer pan ni sed de beber agua sino de escuchar la palabra profeticamente inspirada por el Todopoderoso..."
Hoy, solamente abrevando de los cristalinos manantiales de Nuestros Sabios es que podemos saciar esa sed sofocante que nos abraza, la sed de hallar el sentido ultimo de nuestra existencia.
Y justamente esta obra maestra de Rabbi M . H . Lozzato (5467-5507/ 1707-1747), autor del famoso Mesilat Yesharim (La senda de los justos), viene a llenar ese vacio espiritual que tanto afecta al hombre modemo.
En su ya proverbial lenguaje simple y directo, Rabbi Moshe Hayim Lozzato, se enfrasca en una tematica tan candente y profunda como la creacion, el alma humana y sus distintos aspectos, la Providencia divina, la hechiceria, la astrologia. etc.
temas los cuales aclara y hace accesible a la comprension del intelecto curioso e inquieto del judio contemporaneo.
Por ultimo, como el mismo autor lo recomienda en el proologo de su obra Mesilat Yesharim, es este un tratado que trasciende la simple lectura y requiere de un estudio detallado y serio de manera de poder obtener los mejores beneficios del mismo.
Con la bendicion de la Tora Rabino ISAAC FADDA asociacion Keter Tora, Caracas Venezuela
Pag.
Introduction
1 SECCION 1: FUNDAMENTOS
1] La existencia de Dios 9 2] El proposito de la creacion 15
3] El genero humano 21 4] La responsabilidad del hombre 37
5] El Reino espiritual 49
SECCION 2: L A PROVIDENCIA DIVINA
1] Providencia Divina 63 2] El hombre en este mundo 67
3] Providencia Individual 79 4] Israel entre las naciones 101 5] Como actua la providencia 113 6] El sistema de la providencia 119 7] La influencia de las estrellas 127 8] Detalles sobre la providencia 131
SECCION 3: EL A L M A , L A INSPIRACION DIVINA Y L A PROFECIA
1] El alma y su forma de actuar 141 2] La action de los Nombres Sagrados
y la hechiceria 151 3] Inspiration Divina y Profecia 169
Prologo del Traductor
Pag.
4] La experiencia profetica 175 5] Moises como profeta 191
SECCION 4: EL SERVICIO A DIOS
1] Sobre la devotion en general 199
2] El estudio de la Tora 203 3] Temor y Amor a Dios 213 4] Keriat Shema' y sus bendiciones 215
5] La Plegaria 241 6] El orden diario y la Plegaria 247
7] Observancia periodica 269 8] Preceptos temporales 277 9] Observancias circunstanciales y bendiciones 287
2
המדקה
T T ־
תואיצמה תודוסי לע א קלח
8 ומש ךרבתי ארובב
ןושאר קרפ
14 האירבה תילכתב
ינש קרפ
20 ישונאה ןימב
ישילש קרפ
הינפלש םיכרדהו הזה םלועב םדאה לש ובצמב
T T : V • T : ־ : V ־ T T T T T V T ־ :
יעיבר קרפ
36 טך9 ךךךב
48 םהיבאמו האירבה יקלחב
ישימח קרפ
ומש ךדגגךי ארובה תורגאה? כ קלח
62 ללכב ,ומש ךרבתי ותחגשה ןי_נעב
ןושאר קרפ
66 הזה םלועב יזעונאה ןימה ירקל?5
ינש קרפ
78 תישיאה החגשהב
• x ד ד : - -
ישילש קרפ
100 םלועה תומאן לאךזעי ןינעב
יעיכר קרפ
112 החגשהה ןפאב
ישימח קרפ
118 החגשהה רדסב
ישש קרפ
126 םיבכוכה תעפשה
־ T - - 1 ד -
יעיכש קרפ
130 החגשהב תויטרפ תונחבהב
T T : ־ ־ •T : T :־ :
ינימש קרפ ,האובנהו שדקה חורב ,פדאה שפנב ג קלח
עבטה ןדד? אלש'תולע?כו
140 150 168
היתולעמו שפנה ןינעב ףושכבו תומשב הלעפה ןינעב האובנהו זעדן־לה חור ןינעב
ןושאר קרפ
ינש קרפ
ישילש קרפ
ו 74 האובןה ירקמב ו 90 םולשה וילע ונבר השממ םיאיבנה לב לדבהב
יעיבר קרפ ישימח קרפ
ינאךוג תדובעב ד קלח
198 הדובעה יקלחב
ןושאר קרפ
202 הרות דומלתב
ינש קרפ
212 ותאךיו ,ד תבהא תולעמב
ישילש קרפ
214 היתוכרבו עמש תאירקב
יעיבר קרפ
240 הלפתה ץנעב
ישימח קרפ
246 הלפתהו םויה רדס יטרפ
ישש קרפ
268 תינמזה הדובעה
יעיבש קרפ
276 םינמןה תווצמל
ינימש קרפ
286 תוכרבהו תירקמה הדובעה
יעישת קרפ
םירבעה רמאמ
E l CAMINO D E DIOS Derej Hashem
Introduccion
La superioridad del conocimiento especifico de las cosas, en forma indiscriminada y comprendiendo su interrelation, es similar a aquella que existe al observar un jardin embellecido con sus plantaciones y surcado de atractivos senderos, 6 la vision de un bosque de enmaranada vegetation que crece en forma confiisa.
Pues el conocimiento individual de distintos detalles cuya relation y alcance real dentro de un sistema se desconoce, para el raciocinio avido de saber es una empresa sumamente embarazosa e indeseable, pues se esforzara y pugnara sin descanso ya que la comprension de cada cosa despertara en su ser el ansia por el conocimiento total, 10 cual no le sera posible alcanzar pues desconoce la estructura en forma Integra. Y esto se debe a que una gran parte de la escencia de las cosas es la interrelation que poseen y el lugar que ellas ocupan, todo 10 cual le es desconocido.
Resultando de esta forma insatisfecha su ansiedad y frustrada su curiosidad intelectual.
Exactamente 10 contrario ocurre cuando se conocen las cosas detalladamente y dentro de su contexto, pues al tener acceso a la estructura general se podran alcanzar otros conceptos relacionados extasiandose en el placer del conocimiento de dicha estructura.
Por 10 tanto, al estudiar un concepto se debe conocer el lugar real que ocupa el mismo dentro de su estructura general.
Es decir, al analizar el conjunto de la existencia, tanto 10 perceptible como 10 que se capta por medio de la razon, 10 cual en general conforma la totalidad de 10 imaginable, resultara que no se trata de una sola especie y de un solo nivel, sino diversas e incontables categorias, asi como son numerosos y diferentes los principios y las leyes que los controlan, todo 10 cual nos obliga a discriminar las distintas categorias en forma .rational para comprenderlas en su real dimension y segun sus principios basicos.
2 המדקה / ,ה ךרד
המדקה
ירדסל םתוקלחמ יפכ /םהיקלח תצפתמ לע םירבדה תעידן ןורתל רדהג?ה ,ןגה תלאך ןורתלב ־־ הנחבהב אלש םתעידימ /םהיסחי םינקה שךח תלאךמ ,ויעטמ תורושבו ויתולםמב הפימו ,ויתוגורעב עדונ אל ר#א םיבר םיקלח רויצ םנמא יכ .בובךעב חמוצה רעיהו לכשה לצא ,םהמ בכרמה ל5ה ןינבב יתמאה םתגרדמו םרשק
V - - V - V " T : \ - ־ 1 ־ : • : • •-I T T T_ ~ : ־ T I 1•
וב עגייזע ,הדמח אלב הדבכ אשמ אלא וניא ,תעדל קקותשמה
- • V T : V : T -: T ־ I T - - - T • •״• : • ־
וב עיג?ש םהמ דחא לכ הנה יכ .תחנ ץ א ו ,ףלעו האלנו /ליכעמ אל הזל /ותילכת דע אובל הקושתה וב ריעהמ ודיע אל ,ולצא ורויצ לודג קלח ירהש ;ונינע םולשת ונממ רדענש ןויכ ,ודיב הלעי
T I V •• •• ־ : V T : • : ־ V • T vt v v I T • • T : v - : -
םלענ הזו ,תואיצמב ותגרדמו ,ול םיסחיתמה םע ויסחי אוה רבדהמ
ז י 1 ז v : • : ־ T • • : - • - : - : • ־ • T T : T T ־ ••
,ותביאכמ ותדמחו ,התעבש ילבמ ותדרוט ותקושת תאצמנו ;ונממ
• : ־ T : T : T T : T • : • :־ IT : • • : • : • • • •
הלגתמ ואשונ תויהבש ,וינפא לע רבד עדויה ןכ אל .החונמ ןיאו
v ־ : • : : • v T : T ־ T T ־ ״ - I - T : 1 • • :
,םש הנפל רשא לא לכשהו ךל! ךולה ,אוהש תומכ לילגזב ויניעל .עשעתשיו גנעתי ויתוכאלמ יפיבו
ותגרדמ אוה
,ואשונב
ןיחביש םדאל ךרטציש המ ללכ ,הנהו םישחומה ,תואצמנה ללכ ןיחבנשכ ,הנה יב ,הה .ונרכזש תיתלבאה ןיאש אצמנ /ונלכשב ורויצ רלטץיש המ לכ ללכ םהש ,םילכאמהו ,תופלחתמ תוגרדמו םינוש םינימ אלא ,תחא הגרדמו דחא ןימ םלכ. . . . - : ־ • • • T V ־ ־ T " : ־ T V l • T \
הממ הזל ,םהיקוךל םהיטפשמ ופלחתל ןכ םנימ ףלחתה יפכו לכ ,םתמאל םתוא גישנ ןעמל ,ונתלכשהב םהיניב ןיחבהל ונחירכלש המ םהו ,הנומש ־־ םינימהו תוגרדמה ישאר ,םנמאו .וקח יפכ דחא ,קלחהו ל-נה :םהל .אוה םהמ הזיאמ ריכהל ,אשונב ןחביש יוארש .שרדנש המ הזל .רבחתמהו אשונה ,בבוסזקהו הבסה ,טךפהל ללכה ללכ אוה םא ,קלח אוה םאו ל:כ אוה םא ,תעדל אשונב הנושאר
T- - • : • T ־ ••t : • 1 ••• -
,הנזךל .רבחתמ וא אשונ אוה םא ,בבוסמ וא הבס אוה םא ,טרפ וא תוכךט^מ וע^ט יפיג רשא ,תונחבה וב ןחבל ןכ ,ותגרדמ יפיג ל!כה תעדל !עקבי ,אוה קלח םא ,*ונינע רויצו ותלכאה תמלשהל
־ - ז 1״ ־ : r v : T T • ״ • * 1 T : ־ - T : ־ !
Sin embargo, existen ocho diferencias basica en cada categoria y las cuales se deben discriminar especie a fin de comprender la naturaleza del concepto.
Y son las siguiente: El todo 6 las partes; lo general 6 lo particular, la causa 6 el efecto y el concepto mismo 6 sus caracteristicas asociadas.
Lo que en principio es necesario saber sobre algo determinado, es si se trata de un todo 6 solo de una parte, una causa 6 un efecto, un objeto 6 una propiedad del mismo.
Y de acuerdo a su definition podrian reconocerse los elementos necesarios para una comprension amplia y una vision detallada.
Si se tratase de una parte, se debera investigar el todo al que esta pertenece. De tratarse de algo particular, se investigara su generalidad; si fuese un efecto, se buscara su causa 6 viceversa y si es una caracteristica asociada, indagara sobre su escencia.
Debera asimismo. investigar el tipo de caracteristicas que posee:
Si precede, continua 6 acompafia al objeto; si esta intrinsicamente ligado al mismo 6 en forma accidental, si se halla en potencia 6 de hecho. Distinciones estas indispensables para obtener una imagen completa de las cosas.
Sobre todo, analizara la naturaleza de las cosas a fin de determinar si se halla ante algo absoluto 6 limitado; y de ser limitado investigara sus limites. Pues todo concepto real se convierte en falso si se relaciona con una idea ajena a el 6 se 10 lleva fuera de contexto.
Sin embargo, es necesario saber que los detalles son innumerables para poder ser contenidos por la mente humana y es imposible conocerlos en su totalidad. Empero 10 que es apropiado tratar de alcanzar es el conocimiento de los conceptos generales, pues cada generalidad contiene implicitos numerosos detalles y al alcanzar una de esas generalidades, automaticamente reconocera una gran cantidad de fragmentos o pormenores.
Y aunque todavia no los haya distinguido o no lo reconocio como integrantes de una estructura determinada, al presentarseles, inmediatamente podra reconocerlos pues los identificara como componentes del todo al que pertenecen. Y asi lo expresaron N.S.
(Nuestros Sabios) de b.m: "Las palabras de la Tora deberas
המדקה / ׳ה ךרד 4
רקחל - הבס םא ,וללכ לע רקחל ,טרפ אוה םא ,ונמזב קלח אוהש
;ואשונ לע שקבל -־ רבחתמ םא ,ותבס תא - בבוסמ םאו ,בבוסמ לע םא ,םדוק םא :אוה םירבחתמה יניממ ץ מ הזיא תעדל ןכ ומכ רקחלו ןלכ ;לע^נב םאו וד^נב םא ,ירקמ םאו ימצע םא ,הולתמ םאו ףשוקנ עבט לע ןנובתי לופה לאו .םתלוז ונינע רויצ םלשי אל תונחבה
־ V - I • • :• ־־ V ! T T T I • • ־ : • T : ־
לע רקחל ,לבגמ אוה םאו /לבגמ וא טלחמ אוה םא תעדל ,ןלנעה יתלב אשונל םחיי םא ,בזוכ בושי - יתמא ןינע לכ םלוא יכ תילובג
. . . - • - ^ . • T ••-: IT :• T T T :
.ולובגב אלש חקלל םא וא ול ןוגה
ליבהמ דאו? םוצע םיטרבה רפזקמ הנהש ,ןנובתתש ךירצ /םנלבא) ול יוארש המ םלוא .םלכ תעדל ול רשפא יאו ,םדאה לכש םתוא
T V ־ T T\ - - ד T : T T T T V " T
םיטרפ ללוכ ועבטב ללכ לכ יכ .םיללכ תעידי אוה וילע לדתשיש
:T• ״ : • : T : T • • T I ־ • : •V-:TT ••
ןמ בר רפסמ וילאמ גישמ אצמנ - דחא ללכ גישישכו ,הברה
1 • ־־ • T:T - " ~ ־ • T V T: T : V ־ • : ~ : ־
יטרפ םתויה ריכה אלו ןידע םב ןיחבה אלש יפ לע ףאו .םיטרפה
- T : T V t • • : 1 • ־ ־ : T I • : • V • ־ * - : • T : ״
חיני אל ,ודיל םהמ דחא לכ אובישכ ,הנה ,יכ ,אוהה ללכה
־ T : V " T V T T V: ״ • • ־ T :־
רשפא יא רשא ,יללכה ןינעה ולצא עודי רבכש ןויכ ,ותוא ריכהלמ
• T-: T : V • v : ־ I T : • T : v T T : V ! T - • • : ־
ויהי םלועל״ :הכרבל םנורכז ונימכח ורמא ןכו .ותלב תויה םהל
:T I T T ! • T •:• ״ T ־ : : V T 1 • V : : ~Tl
.(ב ,בל יניזאה ירפס ץ_2)״םיטרפ אלו םיללינ ךידלב הרות ירבד
םהילובג לכב םתוא תעדה אוה ,םיללכה תעידיב ךרטציש המ ךא
V " : T : T ־ ־ ־ ! • . . . I•T ״ T : * V - I -
ךירצ ,הדלותה ירדענ הלחתב םיארנש םירבד ולפאו ,םהיתוניחבו
I • T T T ־ " : V V T ' : ־ • : • V • T : ,־ : ־ V - • :
ורמאש ומכו ,םהל זב היהת אלו ,ךבל םהל תישתו ,םתוא רמשתש
: V T : * 1: ״ :T J T י T V : V T T V • • V
וא ןטק רבד ךל ןיא יכ .(זם ,בל וניזאה ירפס ןי_2) הכרבל םנורנקן ונימכח אלו ףיסוי אלש המו ,םיטרפב הדלות םוק)? ול ןיאש ללכב לודג ללכה תויהבו ,םתלוזב הבר הדלות דילוי הנה ,םיטרפה תצקב ערגי
T : ־ : • T: 1 T ־ T T • ״ ־ • ־:TT I ! • ־ I •
ךירצ ןכ לע .םלכל קיפסיש המ וב היהיש ךירצ םלכל ללב םהירשקו םהיסחל לעו םנ^ע לע ןנובתתו /דאלב הזב קדקדתש םיכשמנ ךיא ,םתולשלתשהו םכשמה הפל הפל ןחבתו ,לודג קודקדב
.ליכשת זא)חילצת זא) ,ףוסה דעו שארה ןלב ,ןי^עמ ןינע
discriminarlas en principios generates y detalles especificos" (ver Sifre Haazinu 32-2).
No obstante, se debera poner suma atencion en conocer los conceptos generates en todas sus areas y aspectos, aiin aquellas cosas que en principio aparecen como superfluas deberan ser conservadas y dedicarles atencion y no desdenarlas, como 10 expresaron N.S. (ver Sifri Haazinu 32-47): "No existe nada pequeno o grande en una estructura que no se refleje en sus componentes; y aquello que no sea relevante para determinados detalles, generara otras muchas particularidades. Y al ser la estructura quien contiene todo debe necesariamente poseer lo requerido por cada detalle.
Por ello, debes ser sumamente cuidadoso y examinar los conceptos, sus relaciones y derivados en forma detallada y discriminar escrupulosamente su desarrollo y proyeccion, la forma en que se desenvuelven desde el comienzo hasta el final y solo entonces prosperaras en tu cometido.
De acuerdo a esta introduccion, estimado lector, redacte esta pequena obra cuya intention es la de exponer ante t i los fundamentos basicos de la fe y el servicio a Dios, de manera que puedas interpretarlos correctamente y se graben en tu mente en forma adecuada, libre de ambiguedades y confiisiones. Y presentarte sus raices y ramificaciones segiin (los distintos) niveles, en la forma mas clara posible, a fin de que puedas asimilarlo intelectualmente de la mejor manera.
Y a partir de estos conocimientos se te facilitara el hallazgo del pensamiento de Dios en las distintas areas de la Tora y sus comentarios y comprenderas sus secretos de acuerdo a la Bendicion que Dios te brinde.
Asimismo, trate de ordenar los conceptos de la manera en que 10 considere mas conveniente y utilizando el lenguaje mas apropiado, a fin de ofrecerte una imagen clara de las ideas que acabo de exponerte.
Por ello, tambien tu debes ahora analizar todo esto en forma detenida y conservarlo de la manera mas positiva hasta hallar el momento en que te sea de utilidad.
6 המדקה / ׳ה ךרד
ןטק רובח ,םיענ
ארוק
,ךל יתרבח הלאה םירבדה יפ לע ,הנהל ןפאב ,םירב לע הדובעהו הנומאה יללכ ךינפל עיצהל וב יתנובו ,הזI v : T : \ ־ T ־ : T : T VJ T - T : I » » : - • - : • : ־ • : V
לצמ ,קיפםלב רויצ ךלכש? וריטצלו ,ןובנ לע םהילע דמעל לכותש רורבב םתוגרדמב םהיפנעו םהישרש הארתו ;הכובמהו בוברעה ןמ
־־ ־ T ״ : ־ : V ״ : - : V - : T V : ״ I T : ־ : : • T I •
.םינפבש רחבמב ךלכשב םתוא הנקתל ךבל לע ובשיןןיש ;ירשפאה הרותה יקלח לכב םיקלא תעד אצגקל ךל לקי. האלהו םשמו
.ךל ןתי רשא ךיקלא ׳ה תכךבכ ,הירתס לכ לע דמעלו ,הישורפו
,תואנ רתוי יל הארנש רודסב םירבדה רדסל יתלדתזענ ,הנהל םירבדהמ םלש רויצ ךל תתל ,תונוגה רתויה םיתבשחש תולמבו התא ךירצ ,התע ,התא םג ןב לע .ךליכשהל יתךלבג רשא הלאה אצמת דע ,הלעמ הרימש הז לב תא ר מ:ל ו ,הז לכ לע קדקדל ןינע ךממ םלעתי ןפ ,קודקד םוש לע רתות לאו ;ךל ליעויש םוקמ לדתשתו ,תולמה לכ לע קדקדת ,השעת רשא הז לבא ׳יחרכה ךל תאצלבו /ךלכשב םתתמא לכ רצעלל םינינעה ןכת לע דמץל .ךל בטיי רשא חונמ
ויכךךמ ללכ אוה הנה יכ ,״,ה ךרד״ הזה רפסה םש יתארק ,הנהל םהבו ,ותרותב ונעידוהו ויאיבנ ידי לע ונל הלגש ,ומש ךרבתי
V T T : T : T • : ״ : ־ T T • V : I ־ T : •
קלח ,םיקלח העבךאל ותוא יתקלחל .ויתוירי! לכ להנלכו ונלהנלב - ינש קלח ,ויתוטךפו תואיצלבה תודוסי ללכ לע וב רבדא ןושאר - יעיבך קלחו ,האובנב - ישילש קלח ,ומש ךרבתי ותחגשהב ךל?ע היהי ׳הל ,ךל הזה ךרדב ,׳ה שקבלב לב ,יחא ,התאו .הדובעב יהי ןב ,ןמא .ותךותלב תואלפנ עמשל םינזאל תואךל םיניע ךל ןתנל .ןוצר
Y no debes pasar por alto ningun detalle, pues de esa forma no descuidaras conceptos vitales. Examinaras minuciosamente las expresiones, tratando de comprender su sentido real y obtener de ellas todo su mensaje y asi hallaras una profunda satisfaction.
Titule este libro "El Camino de Dios" (Derej Hashem), pues se halla conformado por los senderos que Dios revelo a sus profetas y nos manifesto en su Tora y con los cuales nos dirige y dirige a todas sus criaturas.
Y 10 dividi en cuatro secciones. La primera desarrolla los fundamentos generales de la existencia y sus detalles. La segunda section, habla sobre la Divina Providencia; la tercera sobre la profesia y la cuarta sobre el servicio a Dios.
Y tu, hermano, que buscas a Dios, encaminate por estos senderos y el Todopoderoso estara a tu lado y te dara ojos para ver y oidos para oir las maravillas de su Tora. Amen. Que asi sea.
8 א״פ א״ח / ״ה
ךרד
א קלח
ת ו א י ב ה תודוסי לע
ןוסאר קרפ 1מזע ךרבתי אר1בב
,ןוזעאר יוצמ םזע שיש ,עדלל ןילפאלש ךירצ
לארשימ
שיאלכ .א
,תואיציב אצמנש המ
לכ
איצממואיצוהש
אוהל ,יחצנו ןומדק .(אוה ךורב)הולאה אוהוותואיצל? תתלבא ןיא ,ומש ךרבתי הזה יוצמהש ,עדיש ךירצ דוע .ב ינימ לכב םלש יוצמ אוהש ,וב עדונ הז קרו ,ללכ ותלוז תגשמ
. . . T 1 ״ ד ד v ־ v I - : T : t v v \
.ללכ ןורסח וב אצלננ אלל תומלש
;םיאיבנה ןלכו תובאה ןלב הלבק5 םונעדי הלא םירבד ,םלואל ,רורבב םתתמא לע ודלנעו יניס רה דמעמב לארשי לכ םוגישהל ונבר השמ םוצ ןכש ;הזה םויכ ־ רוד רחא רוד םהינבל םודלקלל ךיניע ואך־רשא םירביוה־תא חבז?/ת־ןפ״ :הרובגה יפלב םולשה וילע .(ט ,ד םירבד)״ךינב ינבלו ךינבל םתעדוהל ,וגל םינינעה לכ ותמאי םיידומלה םיתפומב הריקחה דצמ םג ,םנמא ונחנא רשא םהיגישמו תואצלכנה חבלכ ןכ םתויה חכויל ,הלאה ראשו הנוכתה ,הסדנהה ,עבטה תמכח יפ לע וניניעב םיאור רורב ןהמ דלוי רשא תויתלכא תומדקה הנזדקלת םהלפש ,תומכחה עיצנ אלא ,הזב התע ךיראנ אל ,םנמאו .הלאה םייתמאה םינינעה
* ־ T V V T T י־ I ־ ־ : ־ T : T : V ״ T * * * " I T ־ T : ־ T
ונידיבש תרסמה יפכ ,םירב לע םירבדה רדסנו םתמאל תומדקה .ונתמא לכב םסרפמהו
״ T •.. T : T : S : ־ :
SECCION I
Capitulo 1
E L C R E A D O R , B E N D I T O S E A
1] Cada judio debe creer y comprender que existe un Ser primigenio, infinite y eterno, que es Quien creo todo lo existente y continiia sosteniendolo. El es Dios.
2] Asimismo se debe saber, que la real existencia de Dios no puede ser alcanzada sino por El mismo. Lo ttnico que sabemos acerca de El es que Es perfecto en la maxima expresion y carece de cualquier deficiencia concebible.
Estos conceptos, nos fueron transmitidos por una tradition que se remonta a nuestros Patriarcas y Profetas. Y los percibio la totalidad del pueblo judio en el monte de Sinai donde concibieron su verdadera naturaleza. E instruyeron a sus hijos, generation tras generation, hasta el dia de hoy. Y asi 10 encomendo nuestro patriarca Moises, de bendita memoria, en nombre de Dios: "cuidate de no olvidar aquellas cosas que vieron tus ojos...y las haras saber a tus hijos y a los hijos de tus hijos" (Deuter. 4-9).
Sin embargo, estos conceptos pueden ser verificados a partir de la logica y demostrados probadamente. Esta verdad, resulta facilmente comprobable con la observation de la naturaleza y sus fenomenos, bajo el prisma de distintas disciplinas cientificas como la fisica, la astronomia, etc, de las que obtenemos ciertos principios que nos ayudan a lograr clara evidencia sobre esta verdad.
Empero no nos explayaremos ahora sobre este particular sino que expondremos principios concretos y los presentaremos segiin la Tradition ancestral, ampliamente reconocida en nuestra nation.
ו 0 א״פ אדד /
׳ה ךרד
ותואיצמ הנה המש ךרבתי הזה יוצמהש ,עדיש ךיךצ דוע .ג .ללב ורדעה רשפא יאש /הרבמ תואיצג?
,ללב ותלוזב יולת וניא ,ומש ךרבתל ותואיצמש ,עדיש ךירצ דוע .ד .תואיצמה חדבמ אוה ומצעמ אלא
ילב ,טושפ תואיצמ ,ומש ךרבתי ותואיצמש ,עדלש ךירצ ןכו .ה .טושפ ךרדב וב םיאצמנ םלכ תוימלשה לכו ,ללכ יוברו הבכרה
• T: \T I V V : • T \ ־ : ־ T T: ־ :T : T : •
םהמ דחא לכש םינוש םיבר תלחכ ואצמי שפנב ,הנה ,יכ - שורפ ,רחא rto ןוצךהל ,דחא חיג ןורכזה ,לשמ ךךך ;ומצע ינפב ורדג הנה ,יכ ;ללכ ורבח רדגב סננכנ הלאמ דחא ןיאו ,רודא ח!כ ןוימדהו םנכנ ןוצרה ןיאו ,רחא רדג - ןוצרה רדגו ,דחא רדג - ןורבזה רדג ךורב ןודאה ךא .םלכ ןכל ,ןוצרה רדגב ןורכזה אלו ןורכזה רדגב ונבש םינינע וב שי תמאבש יפ לע ףא ,םינוש תוחכ לעב ונניא אוה
T V • T : • ״ V VI V V I ־ ־ ־ V ••
לכב םלש אוהו לוכי אוהו םכח אוהו הצור אוה ירה יכ ,םינוש םה
T ! ״ T : T : T T : . . .
ותתמאב ללוכש דחא ןי^ע אוה ותואיצמ תתלכא םנמא .תומלש דצ לע אלא ךרבתי וב רדג ךלש ןיא יכ .וענע תתלבא - שורפ!ורדגו אל תומלשה לכ וב שלש אצמנל .תומלש אוהש המ לכ !ןושל רתה ומצעב וע^ע תתלבא דצמ אלא ,וענע תתלבאל ותוהמ לע ףסונ רבדכ לכ יתלבמ אוהה ןינעל רשפא יאש ;תומלשה לכ ותמאב ללוכש -
.ומצע דצמ ,תומלשה טעלקבל ,ונירויצו וניתוגשהמ דאל? קוחר הזה ךרדה תמאב הנהו וניתונויל?דו וניךויצ ןיא יכ ;ושרפל תוללבו וראבל ךךך ונל ןיאש ךרבנןי ונממ אךנעה עבטה לובגב םילבאמ םיענע אלא םיספות .לכשה לא ורויצ םיאיבלקו םישיגרמ ונישוחש המ הזש ,ומש .םידך^נל םיבר םיענעה הנה םיאורבבו ,תגשמ הניא ומזע ךךב1ןי ותואיצלכ תתלכאש ,ונלכדקה רבב םלוא ןיא יב ,ומש ךרבתי ארובה לע םיאורבב םיאורש המלב שיקהל ןיאל
.הז לע הזמ ןודל לכונש ,ללכ הוש םתואיצמו םנינע
••• • l T - v ד י :• ד ד • : ז ז : י
3] Asimismo se debe saber, que la existencia de Dios es imperiosa y es absolutamente imposible sin Su presencia cualquier realidad.
4] Tambien debemos saber que Su existencia, Bendito Sea, no depende de ningun factor exogeno, sino es intrinsicamente imperiosa.
5] Es ademas necesario saber que la existencia de Dios es escencialmente simple, sin agregados ni estructura adicional y toda la perfeccion se halla implicita en El de una forma absolutamente simple.
O sea (para entender esto por medio de un ejemplo), la mente humana posee diferentes facultades, a cada una de las cuales les compete un area especifica de action. Por ejemplo la memoria, la voluntad, la imagination son facultades diferentes y ninguna de ellas invade el terreno de la otra. Pues la memoria, por ejemplo, posee un dominio, y la voluntad otro y no penetra esta en el area de la memoria asi como aquella no 10 hace en la de la voluntad; y asi actiian todas las demas capacidades humanas.
Empero Dios, Bendito Sea, no posee facultades diferenciadas; y aunque existen en El cualidades que en el ser humano se hallan claramente diferenciadas, pues El tiene voluntad, posee el saber, el poder y es perfecto en el mayor grado concebible. Sin embargo la real naturaleza de Su existencia incluye, por definition, toda la perfeccion posible. O sea que posee la perfeccion no como algo externo a Su existencia, sino como una parte integral de Su ser, cuya escencia incluye todo tipo de perfeccion; siendo imposible que Su existencia no incluya implicitamente la perfeccion.
En realidad, esta idea se halla sumamente alejada de nuestro entendimiento e imagination y es practicamente imposible hallar la forma de expresarlo 0 vertirlo en palabras; pues nuestro intelecto y nuestra imagination conciben exclusivamente conceptos definidos dentro de los limites de la naturaleza creada por Dios, ־ que es todo aquello que nuestros sentidos captan y transmiten a la mente.
Empero en las cnaturas los conceptos se multiplican y difieren entre si (lo cual les impide concebir diferentes conceptos en una escencia intrinsicamente simple)
12 א״פ א״ח /
׳ה ךרד
,ובךכזש ומכ הלבקמ םיעדונה םירבדה ןמ ןכ םג הז ,לבא יאש - ויטפשמו ויתוקח^ ומצע עבטה יפ לע הריקחב םיתמאמו ,עבטה לכמ ללושמ דחא יוצמ אצמי אלש םינפ לכ לע רשפא
- T - T • T : I T T - T • V • T T ־ T: V
םחל לכלכ /הבכרהל יובר לכלכ ,ןורסחו רדעה לכמ ,וילובגו ויתוקח לכל תיתמאה הבסה אוה הלזךלש ,םיאורבה ירקלב לכלכו ךרעו ונאש תואצמנה תואיצמ ,הז תלוז יכ ,םב דליתמה לכלו תואצמנה
V: •- T V T I • ־ _..T . . . . T : T •
.רשפא יתלב היה ,םתדמתהו ,םיאור
• T T TTT:T:V • : ־ :
דחא הלתיש חךבגלב ומש ךרבתל הזה יוצמהש ,דוע ךיךצש המלכו .ו םתואיצמש םיבר םייוצמ ואצמיש רשפא יאש ־־ שורפ .רתוי אלו
T • : V • ־ : : T • V T : V • V •־ •• :
חרכמה תואיצמב אצמיש ךירצ דבלב דחא אלא ,ומצעמ חרכמ
T : \ ־ • :־ •• T • V I • T ־ : • T V T V ׳ : ־ ־ T :\
ינפמ אלא ואצמי אל ,םירחא םיאצמנ ואצמיש םאו .הזה םלשהו
. . . . I T. ; T V I T • . . . . T ״ V • : V T - ־ ־ :
םייוצלב אלל ,וב םילולת םלכ םיאצלקנו ,ונוצךב םאיצלכמ אוהש .םמצעמ ותואיצלב תתלכא :ןהו ,שש הלאה תוישךשה תועידיה ללכ :אצמנ ,ותלוזב הלתנ יתלב ותויה ,ואצמה חרכה ,ותומלא ,ומז? ךרבתי
.ודוחלו ותוטישפ
Con este prologo, aclaramos que la real existencia Divina se halla fuera de la comprension humana; y no podemos inferir aspectos del Creador a partir de la observation en las demas criaturas, pues la naturaleza de estas y su escencia es absolutamente diferente y no existe paralelismo posible entre ellos.
Sin embargo, este concepto se halla entre aquellos que podemos comprender desde la tradition original, como ya 10 citamos. Es asimismo verificable a partir del estudio de las leyes y principios de la naturaleza, en la que es imposible hallar una existencia divorciada de las leyes naturales y sus principios. Es tambien imposible una existencia sin omisiones o deficiencias, sin adiciones o complejidad en su estructura, que no se relacione o compare con las cualidades de las otras cosas creadas.
Finalmente, El es la causa definitiva de todo 10 que existe y ocurre, pues de otra manera la existencia y continuidad de todo aquello que observamos se tornaria absolutamente imposible.
6] Entre las cosas que es asimismo necesario saber, es que Dios es absolutamente Uno. O sea, es imposible hallar mas de un ser cuya existencia sea intrinsicamente imperiosa. Solo un Ser puede existir con una naturaleza escencialmente perfecta e imperativa. Y si existen otros seres ello es posible pues El decidio su existencia.
Y todo 10 creado depende de El sin que haya nada cuya existencia sea intrinsicamente independiente.
Podemos deducir de todo 10 dicho seis principios basicos a saber:
La verdad de Su existencia, Bendito Sea.
Su perfeccion.
Lo imperioso de Su existencia.
Su absoluta independencia.
Su simplicidad.
Su unicidad.
14 ב״פ א״ח /
״ה ךרד
ינש קרפ האירבה ת י ל כ ת ב
.ותלוזל ומש ךךבתל ובוטמ ביטיהל הלה ה א י ר ב ב תילכתה ,הנה .א ללושמה יתמאה תומלשה ומש ךרבתי ודבל אוה יכ ,הארת הנהו תומלש לבש אצמנל .ללכ והומכ רחא תומלש ןיאל ,תונורזקחה לכמ אלא ,יתמא תומלש ונניא הנה ,ומש ךרבתל ותומלשמ ץוח ,המדלש טלזךהי1 תומלשה ףא ,ונממ רסח ןינע לא ךרעב ־ תומלש ארקל
.ומש ךרבתל ותומלש אלא וניא ול קיפקל אל ,ותלוזל ביטיהל ומש ךרבנקל וצפח תויזךב ןכ לעל רשפאש בוטה תילנקת ביטימ ותויהב אלא ,בוט תצק ביטימ ותויהב אל ,יתמאה בוטה ומש ךרבתי ודבל אוה ותויהבו .ולבקיש םיאורבל ומצע אוהה בוטב ותלוזל הנהמ ותויהב אלא בוטה וצ^ח קפתזקל .יתמאהל םלשה בוטה אוהש ,ומצע דצמ ומש ךרבתל וב אוהש ןכ לע .וב אלא אצמיש רשפא יא הזה בוטה ,רחא דצמ הנהל ןתיש המב היהי תאזה תיתמאה הבטהה תואיצמש ותמכח הרזג
• • • • ־ . • ־ : v : • ־ • • ־ : ד ד ד - : - • : V T I T T : T
רשפאש רועשה ותואב ,ומש ךרבתי וב וקבדתישל םיאורבל םוקמ וראתלש רשפא יא םמצע דצמש המש אצמנ זאל ;וקבדתלש םהל ותואב ,םהל עיגל ,וב םקבדתה דצמ הנה ,ומש ךרבתי ותומלשב וב םיקבדתמ םתויה דצמ אוהה תומלשב ראתל רשפאש רועשה
[ . . - . . T VS ־ • ־ ״ : ־ ״ T : T : V V • ־
רשפאש ףךעב ,איהה תיתמאה הבוטב םינהנ ואצמלל ,ומש ףרבתל .הב תונהל םהל
T T ״ V T
היהיש ימ ארבל ,ארבש האירבב ומש ררבתי ותנוכ תויה אצמנו
• T T v: • ••• • : v ד • : - : I - ד : • דד - :•: : • :ד
.וב הנהלש רש?אש ףךךה ותואב ,ומש ףרבתל ובוטב הנהנ ,וב הנהנה היהיש יואר ,םלש בוטה תויהלש ,ותמכח הרזג םלואו .ב
v v . v ־ • v: v ד ״ ד - • : v T : T T : T T :
הולתיש ימ אלו ,ומצעב בוטה הנקיש ימ - שורפ ,אוהה בוטה לעב רועשב ,תומדתה תצק ארקנ הזש הארתו .הךקמ ךרדב בוטה ול םלש ומש ךרבתל אוה הנה יכ .ומז?7 ךרבנןי ותומלש לא ׳רשפאש
Capitulo 2
E L PROPOSITO D E L A C R E A C I O N
1] La intention Divina en la creacion del mundo fiie proyectar Su bondad en las criaturas.
Dios, exclusivamente, Es la total y absoluta perfeccion, libre de toda deficiencia, no existiendo ninguna perfeccion comparable a El. Y por 10 tanto cualquier perfeccion imaginable fuera de la perfeccion de Dios no es una perfeccion real; sino se lo denomina perfeccion en relation a algo inferior a ello, empero la perfeccion absoluta se halla exclusivamente en Dios.
Por ello, al ser la voluntad de Dios irradiar el bien, no le es suficiente beneficiar en forma partial sino brinda el bien en la mayor medida que les es posible a las criaturas recibir. Y siendo que El es el linico Dios verdadero, no se colma Su voluntad de beneficiar sino al brindar el bien mas perfecto y real que existe intrinsicamente en Su escencia Divina.
Por otro lado, este bien no puede existir sino en El y por ello, determino Su inteligencia que la naturaleza de este verdadero beneficio exista en la posibilidad de las criaturas de relacionarse con El, Bendito Sea, en la medida que les sea posible hacerlo; y entonces, todo aquello que por la propia naturaleza huniana no le es posible alcanzar de la perfeccion Divina, podran hacerlo al relacionarse con Dios, en la medida que tal acercamiento permita acceder a dicha perfeccion. Y podran disfrutar del bien real en la medida que es posible disfrutarlo.
En definitiva, el proposito de todo 10 existente fue crear aquello que pueda disfrutar de Su bien, en la forma en que le es posible a el hacerlo.
2] La Divina Inteligencia, determino que para que este bien sea perfecto quien 10 reciba debera ser digno del mismo, o sea el verdadero receptor del bien y no un asociado accidental del mismo.
En este punto podemos observar cierta emulation, en la medida que esto posible, de la perfeccion Divina [empero solo una lejana
16 ב״פ א״ח /
׳ה ךרד
,תומלשה וב הרבמ ונינע תתמא דצמ אלא ,הרקמב אלו ,ומצעב אצמיש רשפא יא הז םלואו .חרכה^ תונורקחה ונממ םיללושהו ונממ תרדעמו תומלשה ול תולרבמ ותותמא היהיש ,ותלוזב אוה היזךל תוחפלש ךיךצ ,תצקלכב הזל תומדתהל ךא .תונורסחה רידעלב אוה הלהיו ,ול חירבמ ונינע תתמא ןיאש תומלשה הנוקה .וב םילרשפא ויהש תונורסחה ומצעמ ארבתו ,ןורסח ינינעו תומלש יני^ע וארביש רדסו רזג ןב לעו הירבל ונתיו ,הושב םינינעה ינשל תורשפאה הב היהיש הירב
: •T ־ : \ • T : : V T I • T ״ : • • V T • I: Tt VT T V
תא הנמלכ ריךעתו תומלשה תא המצעל הנקת םדל לעש םיעצמא ,הארובל הל רשפא היהש המב התמדתנש ארקי זאו .תונורסחה
T : : T T I V T T V ־ : T I ־ I • V " I T • T : ! V -
.ובוטב תונחלו וב קבדל היואר היהתו
. T " : r - T • T : V :• :
קבדל היואר תומלשה התנקש תאזה הירבה תויה דבלמ םנמאו .ג
I ~ T • T : ז : R ז ־ 1 • : ־ •.ד ־ : • T : T :
התונק ידי לע הנה ,ול התומדתה דצמ ומש ךרבתל האךובב התונק ףוסש דע ,וב תכלוהו תקבד1ןמ תאצזקנ ,הל תומלשה
.דחא ןלנע ל^נה הלהל וב תקבדתמ האחמהו תומלשה ומכ ,יתמאה תומלשה ,ומש ךרבתי ,ותואיצ^ תויהב יכ ,הת לא ףנעכ - ול אלא סחיתמ וניא תומלש אוהש המ הנה ,ונרמאש
I T T V T V . . . .. ״ : V ־ •• • I ־ T V
ךשמה הנה ,ישךשה תומלשה לא עיגמ וניאש יפ לע ףא יכ ,שרשה אוה הנה יתלכאה תומלשה יכ ,האךת הנה) ;אוה ונממ הדלותו ךרבתי ובוט םלעה אלא וניא ןורסח לבו - ומש ךרבתל ותואיצל?
הלהת ותבךקו ומש ךרבתי וינפ תראהש אצלקנו ;וינפ רתזקהו ומש רועש הלזךי ךכ רתקהה רועשכ רשא ,ןורסח לכל הבסהו שרשה .ונמלב ךשלקנה ןורסחה ,תונורסחהו תומלשה ןיב לוקשב דמועה הזה אך^נה ןכ לעו םתוא םתונקהו תוימלשב וקזחתהב ,רתסההו הראהה תודלות םהש ,םהל רוקלכהו שרשה אוהש ומש ךרבתי וב זחוא אוה הנה ,ומצעב ,וב תוקבדתההו הזיחאה הברמ איה ךכ תוימלז^ב הבךלש המ יפכו תילכת לא עיגמ אוה הנה ,תוילבלשה תלנק תילכת לא ועיגהבש דע
similitud]. Pues en Dios, Bendito Sea, existe la verdadera perfeccion no como algo accidental, sino como inherente a Su misma naturaleza y excenta de deficiencia alguna.
Empero, esto no es posible hallarlo sino exclusivamente en Dios, cuya propia escencia es la perfeccion libre de todo defecto.
Empero, para emularlo aun en forma partial, debe el hombre ganar una perfeccion [que su escencia no requiere] y evitar deficiencias naurales en su ser.
Por ello, Dios instituyo y determino la creacion de conceptos de perfeccion y de deficiencias y el de una criatura gobernada por ambos conceptos. Y se le proporcionarian a dicha criatura los elementos necesarios para alca&2ar la perfeccion y evitar los defectos; y entonces es posible afirmar que esta critatura emulo a Dios en la medida en que le es posible hacerlo y por 10 tanto se hizo merecedora de apegarse a El y beneficiarse con Su merced.
3] Esto significa que la perfeccion adquirida por el hombre al emular la conducta Divina 10 conduce al apego a Dios. Ademas de ello, tal emulation de la actitud de Dios lo Uevara a un creciente apego a El, lo cual en ultima instancia convertira la imitation de la conducta Divina y el apego a Dios en una misma condition.
La razon de esto es que al ser Dios la escencia de la verdadera perfeccion, como ya 10 citamos, cualquier perfeccion existente se relaciona con El como las ramas 10 hacen con su raiz; y aunque no alcanzan la perfeccion absoluta, son consideradas una derivation y una consecuencia de aquella.
Para comprender esto, debemos asumir que la verdadera perfeccion es la escencia Divina. Y cualquier deficiencia no es sino
la ausencia de Su bien, el encubrimiento de Su presencia. Por 10 tanto, en Su cercania y Su iluminacion hallamos la fuente y origen de toda perfeccion existente y en el encubrimiento de Su presencia la causa de la imperfection, cuyo grado de deficiencia dependent directamente del grado de ocultamiento de la Divinidad.
Por ello, esta criatura (el hombre), que se halla entre la perfeccion y la imperfection [producto de la iluminacion o el encubrimiento de la presencia Divina], al esforzarse por adquirir dicha perfeccion se aferra a El, Bendito Sea, que es la fuente y el origen de ella. Y en la medida que adquiera mayores elementos de
18 ב״פ א״ח /
״ה ךרד
,ומש ךרב1קי וב קבךתלכ אצמנו ,ומש ךרבהי וב תוקבדתההו הץיחאה .ותומלשו ובוט לעב ומצע אוהו ,וב םלתשלבו ,ובוטב הנהנל
תומלש לש הלאה םינושה םינינעה תואיצמב ויהישל - הנהו .ד
. . . . , V •• T • ־ • T : ־ T • : ־ I • V : ״ • :
הבירצ איהש הנובתב ונרכזש הירבה אצמתו ,ונרכזש ןורסחו
• V T: ־ :T • : ־ T V T • : ־ ״ • T V I T: : : •T •
הנקתש ,םהילע תלשיבו םינמעה ינ1על תורשפאב - שורפ ,תויהל ,הזה רבדל םיעצמאה הל ואצמישו ,תונורסחה ןלכ רךעתל תומלשה ךיךצ םינושו םיבר םיטרפש יאדו הנה ,תומלשה הז תונקל - שורפ חילציש דע ,הלאה םיטרפה ןיב םיבר םיםוחיו ,האירבב ואצמיש .הב ןובלכה תילכתה וב תוקבדל וניה ,הזה לודגה ןינעל הדתעתה רשא הירבה םלואו
ן ״ . - : ־ V ־ T ־ I T : ־ T T : ־ : ־ V —. T ־ : ־ T :
לכו , ה א י ר ב ה לכ^זע תיךקעה ארקת איה ,ונךכזש ומכ ומש ךרבתי הזיאב וא דצ הזיאב רזוע אלא הדדן אל תואיצלבב אצמיש המ ראש הירבל םילפט וארקי ןב לעל .אצמיל חלצישל ,תילכתה לא - הניחי1
.ונךכזש תירקעה
ראש לכל ,ישונאה ןילבה איה תמאב תירקעה היר^ה ךא .ה ,ורובעב אלא םניא ,ונממ םיהובגה ןיב םילפשה ןיב ,סיארבנה אצמל תויוארה תונושהו תוברה תוניחבה לכ יפל ,וינינע תמלשהל
•• ד • : T - : - T • :־ T • : ז ז { • - ד : - I
.אימשד אתעיםב םינפל דוע ראבאש ומכו ,םהב
ז - :• ז:־ • : • ז : •• T - : v : V T
ואצלכנש תומלש יני^ע םה תובוט תודלכה לכל הלכשהה ,הנהל ןורסחה ינינע םה תוערה תודלכו רמחה יענעל ,םדאה םהב םלתשהל
.תומלשה ול תונקל ,םהיניב םשומ םדאהש ,ונךכזש
perfeccion, mayor sera su cercania y su involucramiento con Dios.
Y finalmente, al alcanzar la finalidad y el objetivo ultimo de la perfeccion, alcanzara asimismo el total y absoluto apego a Dios; y dicho apego a la Divinidad le brindara el placer de Su bien y se perfeccionara en el hasta convertirse el mismo en poseedor del bien y la perfeccion.
4] Para que esto sea posible, que existan dichos conceptos de perfeccion y deficiencia asi como una criatura del tipo citada, que reuna las caracteristicas requeridas -o sea la posiblidad de acceder a ambos conceptos y la capacidad de controlarlos-, que adquiera la perfeccion y evite las deficiencias y posea los medios para alcanzar dicho objetivo -es decir para adquirir la perfeccion citada-, son numerosos y diferentes los elementos que debe reunir, todos los cuales se interrelacionan en forma compleja a fin de posibilitarle alcanzar su objetivo final.
Empero esta criatura, destinada a lograr una condition tan elevada, o sea el apego a Dios, Bendito Sea Su nombre, sera considerada el elemento fundamental de la creacion, en tanto que todo 10 demas existente no sera sino una asistencia, en cierta forma, para que dicha creacion exista y prospere en su objetivo. Por ello se consideran -todas esas creaciones-, secundarias a la criatura fundamental.
5] Esta criatura primaria y escencial es el hombre.
Toda otra cosa creada, tanto superiores como inferiores a el, no existen sino por el, para complementar su entorno a traves de las diferentes caracteristicas requeridas para su existencia, como 10 desarrollaremos mas adelante detalladamente, con la ayuda de Dios.
El intelecto y las virtudes son los elementos por medio de los cuales el hombre puede alcanzar la perfeccion, en tanto que el materialismo y las malas inclinaciones conllevan las deficiencias citadas entre las cuales el hombre se halla, para alcanzar ־ incluso desde alii ־ la perfeccion.
20
ג״פ א״ח /
,זז ךרד
ישילש קרפ יזעונאה ןימב
ךרבתי וב קבדל תארבנה הלך:?ה התוא םדאה תויה ,ונךבז רבכ .א תונקל ,ודלב תלליה) ,תונורסחה) תומלשה ןיב תלטמה איהו ,ומש הלה ולא יב ,ונוצרו ותריחבב הז היהיש ךירצ םלואו .תומלשה ארקנ הלה אל ,תומלשב םינפ לב לע רחוב תויהל וישעמב חךכמ ,ותונקל רחאמ חך^הש ןויכ ,וילעב ונניא יב ,ותומלש לעב תמאב .תמלקתמ הנוילעה הנובה התיה אל) ,ותומלש לעב אוה והנקמהן ינשל הלוקש ותיטנ היהתש ,ותריחבל רבדה חניש חרכה ןכ לע
. . . . • T T ־ ־T | . T • : V : • V T • : \ V
רח^ל הריחבה rib וב הלהלו ,םהמ דחאל תחרכמ אלו םידדצה הזיא תונקל ודלב ןב םג תלביהו ,הצריש םהמ הזיאב ץפחבו תעדב ודל:? הריחבה) ,ער רצל^ו בוט רצל:? ארבנ ןב לע .הצריש םהמ
.הצור אוהש דצל ומצע תוטהל
הנוילעה המכחה הרזג ,יוארכ םלשנ הזה רבדה תויה םלוא .ב
T : V T T : T ־ T : t T T T: • V ־ TT - VI T ףוגו ,הבזו תילבש המשנמ וניהד ,םיכפה ינשמ בכרמ םדאה היהיש
:I• T T •:־I : T • :־ : • T ־ : "! ־ •V:TTT •••\ :T
ףוגה וניהיז ,ודצל עבטב הטי םהמ דחא לכש ,רוכעו ייצךא םאש ןפאב ,המחלמ םהיניב אצמתו ,תוילכשל המשנהו תוירמחל
• • V!V I V t T T ־ ״ - T ' : ' • : • ־ T T : ־ : T:•-
םדאה ותוא הלהיו ,המע ףוגה הלעתו איה הלעתת ,המשנה רבגת ,רמחה וב חצניש םדאה חיני םאו .דתעמה תומלשב םלתשמה -
V ־ : V TT T - . - * .־ T \ : ־ ־ : ־
ןוגה יתלב םדאה ותוא הלהל) ,ומע ותמשנ לפשתו ףוגה לפשל הנה ורמח ליפשהל תללל הזה םדאלו .םולש) םח ונממ החדנו תומלשל .ונךכזש ומ? ותומלש תונקלו ׳ותמשנו ולכש ינפל
Capitulo 3
E L G E N E R O HUMANO
1] Ya citamos que el hombre es la criatura creada con el proposito de alcanzar el mayor grado de cercania con Dios; transita entre la perfeccion y la deficiencia, empero con la capacidad de adquirir la perfeccion.
Sin embargo, esta election debe realizarla en forma voluntaria y en total libre albedrio, pues de hallarse obligado en sus actitudes a escoger la perfection, no se 10 consideraria realmente poseedor de la misma y el objetivo divino de la creacion no se veria realizado.
Por ello, necesariamente el alcance de la perfeccion debe estar librado a su election personal, poseyendo un equilibrio en sus inclinaciones hacia ambos poderes y la capacidad de albedrio para elegir voluntaria y racionalmente aquello que decida, asi como el poder para adquirirlo.
Debido a esto fiie dotado el hombre, desde su creacion, con fuerzas del bien y otras del mal (Yetzer Hatob y Yetzer Hara) y el poder para inclinarse hacia aquello que escoja.
2] Para que este objetivo se vea totalmente realizado, decidio Su infinita inteligencia que el hombre se halle constituido de dos elementos antagonicos, o sea de un alma pristina y espiritual y un cuerpo material y terreno. Y cada uno de estos elementos impulsa al hombre hacia su propia naturaleza; o sea, el cuerpo lo empuja hacia el materialismo en tanto que el alma lo conduce hacia lo espiritual. Estos dos elementos se hallan en un constante estado de enfrentamiento de manera que de prevalecer el alma no solo ella se eleva sino que el mismo cuerpo 10 hace con ella y dicha persona esta destinada a alcanzar la perfeccion.
Empero si el hombre permite que la materia 10 supere, se degradara su cuerpo denigrando el alma junto con el; por lo que dicha persona sera considerada un ser indigno de la perfeccion y divorciado de la divinidad, Dios no lo permita.
Esta dentro de la capacidad humana, por 10 tanto, someter su fisico a su alma y a su intelecto y asi adquirir la perfeccion.
